זו שאלה הוגנת ונפוצה, והתשובה הכנה מורכבת: תרופות נוגדות דיכאון אינן אסורות בהפרעה דו-קוטבית, אבל משתמשים בהן בזהירות רבה יותר מאשר בדיכאון בלבד. הסיבה היא שהפרעה דו-קוטבית אינה רק השפלים — ותרופה שכל מטרתה להרים את מצב הרוח עלולה, אצל חלק מהאנשים, לעזור להטות את האיזון לכיוון השני. העמוד הזה הוא מידע לימודי, לא ייעוץ רפואי; איך כל זה חל במקרה האישי — זו החלטה שמתקבלת יחד עם הרופא המטפל.
למה מתייחסים כאן לתרופות נוגדות דיכאון בזהירות
בדיכאון רגיל, תרופה נוגדת דיכאון מרימה מהשפל. בהפרעה דו-קוטבית, אותה הרמה עלולה לפעמים ללכת רחוק מדי. כשהן ניטלות לבדן, בלי מייצב מצב רוח, תרופות נוגדות דיכאון עלולות לדחוף חלק מהאנשים לכיוון היפומאניה או מאניה, או לתרום למעברים תכופים יותר בין שיאים לשפלים. לא כולם מגיבים כך, ולתרופות נוגדות דיכאון יש מקום בטיפול בהפרעה דו-קוטבית — אבל הסיכון הזה הוא בדיוק הסיבה שהן רק לעיתים רחוקות הכלי הראשון או היחיד, והסיבה שרופאים חושבים היטב לפני שמשתמשים בהן.
למה משלבים אותן בדרך כלל עם מייצב מצב רוח
הגישה המקובלת, כשמשתמשים בכלל בתרופה נוגדת דיכאון בדיכאון דו-קוטבי, היא לתת אותה לצד מייצב מצב רוח — המייצב משמש כמעין מעקה בטיחות שמקטין את הסיכוי להידחף למצב מרומם. לעיתים קרובות רופאים גם פונים קודם לטיפולים שהוכחו לשפל הדו-קוטבי עצמו (מייצבי מצב רוח מסוימים ותרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות) לפני שמוסיפים תרופה נוגדת דיכאון. הפרטים אישיים, וזה כל העניין: זו החלטה שמתקבלת עם איש מקצוע שמכיר את ההיסטוריה האישית, לא כלל שמיישמים לבד.
הרמז שכדאי להזכיר
יש חוויה אחת שחשוב במיוחד להביא לאיש מקצוע: אם תרופה נוגדת דיכאון גרמה פעם להרגשה לא רק טובה יותר אלא «טובה מדי» — מחושמלת, מואצת, עם צורך מועט בשינה, בביטחון עצמי חריג — התגובה הזו עשויה להיות רמז מוקדם לכך שהתמונה שמתחת היא הפרעה דו-קוטבית ולא דיכאון בלבד. אנשים רבים מאובחנים תחילה בדיכאון, ותגובה כזו היא אחת הדרכים שבהן הדפוס המלא מתגלה. זה מידע, לא אבחנה לעשות לבד.
מה לעשות עם זה
אם נוטלים תרופה נוגדת דיכאון ומשהו כאן מעורר שאלה, אין להפסיק אותה לבד — להפסקה פתאומית יש סיכונים משלה. במקום זה, כדאי להביא את זה לרופא המטפל: לתאר את התגובה לתרופה, להזכיר כל תקופה של «טוב מדי», ולשאול אם מייצב מצב רוח או גישה אחרת מתאימים יותר. המקום של זה הוא בשיחה הזו.
שאלות נפוצות
האם תרופה נוגדת דיכאון יכולה לעורר מאניה?
כן, אצל חלק מהאנשים עם הפרעה דו-קוטבית — תרופה נוגדת דיכאון שניטלת בלי מייצב מצב רוח עלולה לדחוף לכיוון היפומאניה או מאניה, או לתרום למעברים תכופים יותר במצב הרוח. זו הסיבה שרופאים זהירים, ולא שתרופות נוגדות דיכאון לעולם אינן בשימוש.
הרגשתי «טוב מדי» עם תרופה נוגדת דיכאון — מה זה אומר?
כדאי לספר על כך לרופא המטפל. אצל חלק מהאנשים, תגובה מרוממת, מחושמלת או מואצת באופן חריג לתרופה נוגדת דיכאון היא רמז מוקדם לכך שהתמונה היא הפרעה דו-קוטבית ולא דיכאון בלבד. זה מידע, לא פסק דין — כדאי להביא אותו לאיש מקצוע.
האם כדאי להפסיק את התרופה נוגדת הדיכאון?
לא לבד. להפסקה פתאומית יש סיכונים משלה, והשאלה אם להמשיך, להתאים או להוסיף מייצב מצב רוח היא החלטה של הרופא המטפל. אם יש דאגה, כדאי להעלות אותה מהר במקום לשנות משהו לבד.
מקורות
- NIMH — Bipolar Disorder
- NIMH — Mental Health Medications
- DBSA — Medications
במצב משבר, או במחשבות על פגיעה עצמית, אין צורך להיות לבד — עזרה זמינה עכשיו. בארה"ב ובקנדה יש להתקשר או לשלוח הודעת טקסט אל 988. בבריטניה ובאירלנד יש להתקשר אל 116 123 (Samaritans). במקומות אחרים, יש לפנות לשירותי החירום המקומיים — בקבלת עזרה עכשיו מופיעים קווים לפי מדינה.