האם אפשר לשתות אלכוהול בזמן נטילת קווטיאפין?

זהו מידע לימודי, לא ייעוץ רפואי, והתשובה הכנה תלויה באדם, במינון ובמה שעוד נוטלים. לכן זו שאלה לרופא המטפל. מה שהעמוד הזה יכול לעשות הוא להסביר מהו החשש בפועל, כדי שהשיחה לא תתנהל על ניחושים.

בקווטיאפין החשש הוא ההשפעה המרדימה, ובמיוחד העובדה שהיא מצטברת.

קווטיאפין גורמת לרוב האנשים לישנוניות. אלכוהול גורם לרוב האנשים לישנוניות. יחד ההשפעה גדולה מזו של כל אחד מהם לבדו. זה הכיוון, וכדאי לקרוא לו בשמו ולא להסתפק ב«יש ביניהם אינטראקציה». יותר ישנוניות, תגובות איטיות יותר, קואורדינציה גרועה יותר, ופחות יכולת לשים לב שכל זה קורה.

שתי ידיים על אותו עמעם

דמיינו את האורות בחדר. הקווטיאפין כבר הנמיכה אותם בכמה דרגות, שזו בדרך כלל המטרה, ולעיתים קרובות גם הסיבה שנוטלים אותה בערב. האלכוהול מושיט יד לאותו עמעם. מגיעים למקום חשוך יותר ממה שהתכוונו, ושום דבר לא הזהיר בדרך.

זו הסיבה שהשתייה של לפני תחילת התרופה לא מלמדת שום דבר מועיל. כבר לא מתחילים מאפס. כוס אחת יכולה לנחות כמו שלוש, והתחושה היא לא בדיוק שכרות. היא כבדות. אנשים מתארים מעבר מ«בסדר» ל«כבוי לגמרי» כמעט בלי שום דבר באמצע.

מלכודת התזמון

קווטיאפין ניטלת לעיתים קרובות מאוד בלילה, כי ההרדמה היא המטרה או השפעה שעדיף לישון בזמנה. הערב הוא גם הזמן שבו מתרחשת רוב השתייה. כך ששני השיאים נוטים להגיע באותו זמן, אצל אותו אדם, בחושך, על המדרגות.

לזה מצטרף מה שהתרופות האלה עלולות לעשות ללחץ הדם. סחרחורת ותחושת עילפון בקימה הן השפעות מוכרות של התרופות האנטי-פסיכוטיות המרדימות, והן בולטות בעיקר בהתחלה ואחרי העלאת מינון. אלכוהול מוסיף על הסחרחורת הזו. קימה מהירה אחרי ערב של שניהם היא דרך נפוצה שבה אנשים מוצאים את עצמם על הרצפה.

וזה לא מתפוגג כולו עד הבוקר. אצל לא מעט אנשים, הישנוניות של קווטיאפין ממילא נמשכת אל היום שאחרי. לילה קטוע ומקוצר בגלל אלכוהול, מעל זה, הוא הסיבה שהבוקר שאחרי יכול להרגיש בלתי שמיש. למי שנוהגים, כדאי לקרוא את נהיגה עם תרופות להפרעה דו-קוטבית לפני שמניחים שהכול בסדר בשמונה בבוקר.

המעקף דרך השינה

הרבה אנשים נוטלים קווטיאפין בין השאר משום שהשינה התפרקה. נראה שאלכוהול עוזר בזה, ובשעה הראשונה הוא באמת עוזר.

אחר כך הוא מקטע את המחצית השנייה של הלילה. מקבלים פחות מנוחה מאותן שמונה שעות, ובהפרעה דו-קוטבית שינה מופרעת היא אחת הדרכים האמינות יותר שבהן צרות מתחילות. כך הוא מבטל בשקט חלק ממה שהתרופה אמורה לתת. הפרעה דו-קוטבית ואלכוהול מרחיב על הדפוס הזה.

מה עוד מצטבר

אלכוהול אינו הדבר היחיד שמוסיף להשפעה המרדימה. כדורי שינה, אנטי-היסטמינים חזקים, כולל חלק מהתכשירים לקדחת השחת ולהצטננות, ומשככי כאבים אופיואידיים — כולם מושכים לאותו כיוון. שניים מהם יחד עם קווטיאפין הם צעד גדול יותר ממה שרוב האנשים מדמיינים.

כדאי לספר לרוקח על כל מה שנוטלים, כולל מה שנקנה מהמדף. תרופות ללא מרשם יכולות להיות חשובות יותר ממה שנראה, ואיבופרופן וליתיום הוא הדוגמה המוכרת לכך. רוקחים טובים בשאלה הזו, ולא צריך תור.

סימנים שמחייבים פעולה

אם אי אפשר להעיר מישהו כראוי, הוא נושם לאט או ברעש, או איבד הכרה אחרי שתייה בזמן נטילת קווטיאפין — יש להתקשר לשירותי החירום. לא משכיבים לישון כדי לראות איך יהיה בבוקר.

גם עילפון, נפילה או דופק מהיר ודוהר מצדיקים טיפול רפואי באותו יום.

הכלל שאינו משתנה

אין להזיז מנה, לדלג עליה, לחצות אותה או לדחות אותה כדי לפנות מקום לשתייה, ואין להפסיק או לשנות קווטיאפין בגלל משהו שנקרא כאן. אם קשה לחיות עם הישנוניות, זו שיחה אמיתית לקיים עם הרופא המטפל, ובדרך כלל יש אפשרויות. לפתוח את השיחה הזו — זה השינוי שכדאי לעשות. לא במינון.

במצב משבר, או במחשבות על פגיעה עצמית, אין צורך להיות לבד — עזרה זמינה עכשיו. בארה"ב ובקנדה יש להתקשר או לשלוח הודעת טקסט אל 988. בבריטניה ובאירלנד יש להתקשר אל 116 123 (Samaritans). במקומות אחרים, יש לפנות לשירותי החירום המקומיים — בקבלת עזרה עכשיו מופיעים קווים לפי מדינה.