הפרעה דו-קוטבית מסוג I

הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 (סוג I) מוגדרת על ידי לפחות אפיזודה מאנית מלאה אחת. אפיזודה מאנית אחת בכל שלב בחיים מספיקה לאבחנה, לאחר שאיש מקצוע שלל חומר, תרופה או סיבה רפואית.

דיכאון שכיח מאוד בסוג 1, ורוב האנשים מבלים בו את רוב הזמן — אבל הוא אינו תנאי. זה מפתיע אנשים, וזה מסביר איך אבחנה יכולה להינתן אחרי אפיזודה דרמטית אחת, כששאר החיים נראו רגילים לגמרי.

המאניה כאן חמורה מעצם ההגדרה: היא נמשכת לפחות שבוע, או פחות אם נדרש אשפוז, והיא פוגעת בעבודה, במערכות היחסים או בבטיחות, או כוללת פסיכוזה. החומרה הזו היא הקו שמפריד בינה לבין סוג 2.

ראו גם

• הפרעה דו-קוטבית מסוג II
• אפיזודה מאנית

במצב משבר, או במחשבות על פגיעה עצמית, אין צורך להיות לבד — עזרה זמינה עכשיו. בארה"ב ובקנדה יש להתקשר או לשלוח הודעת טקסט אל 988. בבריטניה ובאירלנד יש להתקשר אל 116 123 (Samaritans). במקומות אחרים, יש לפנות לשירותי החירום המקומיים — בקבלת עזרה עכשיו מופיעים קווים לפי מדינה.